קארין נולדה בתאריך ה - 11/10/1981, י"ג בתשרי, בבית החולים "סורוקה" בבאר – שבע. בילדותה למדה קארין בבתי הספר היסודיים "מאיר ו"רימון". קארין למדה בתיכון מקיף י"א ע"ש יצחק רבין בבאר – שבע במסלול העיוני. קארין התגייסה לצה"ל בתאריך ה- 15/11/1999 ושירתה בחטיבת בצנחנים ובפיקוד דרום בבאר – שבע.

לאחר השחרור, קארין עבדה בעבודות מזדמנות וזאת בכדי לחסוך כסף לחו"ל. בתאריך ה – 30/7/2002 נסעה קארין ללונדון במטרה לעבוד ולטייל. במהלך שהותה בלונדון, חלתה קארין בשפעת קשה המלווה בחום גבוהה מאוד, ואושפזה בבית חולים קטן ופרטי בלונדון. שיחת הטלפון הראשונה שעשתה קארין מבית החולים היתה לביתה של אחותה אורית. גיסה של קארין, חיים, ענה. המשפט הראשון שהוציאה קארין מפיה היה "בואו תיקחו אותי מכאן". בהמשך טלפנה קארין להורים ואמרה כי אם היא תחזור ארצה בריאה היא מבטיחה לחזור בתשובה. קארין חזרה בתשובה והתחזקה בקצב איטי בו האמינה.

עם חזרתה ארצה, חיפשה קארין עבודה בה תוכל לתרום לקהילה, ותהווה בשבילה סיפוק ולא רק משכורת. קארין פנתה למשרדי הסוכנות היהודית בבאר שבע, ובאותו היום הודיעו לה כי התקבלה לעבודה. היא החלה לחנוך ילדים אשר עלו מאתיופיה בקיבוץ רביבים. לאחר מכן החלה קארין ללמוד לימודים גבוהים לתואר ראשון בתעשייה וניהול במכללה להנדסה בנגב בבאר שבע. במקביל ללימודים, החלה קארין לעבוד במרכז הקליטה "נורית" בבאר שבע כחונכת לילדים אשר עלו מאתיופיה בשכבת הגיל הקטנה ועד השכבה הגדולה יותר. קארין השקיעה מאמצים רבים בעולים החדשים ונתנה את הלב לילדי מרכז הקליטה.

קארין אהבה לכתוב כרטיסי ברכה לבני משפחתה ולכל מכרייה. לקארין היה כישרון בכתיבת ברכות לבביות, ובכל ברכה הקפידה להוסיף את הקב"ה. אוצר המילים של קארין היה גבוהה מאוד ועשיר.

ביום שלישי ה- 31/8/2004 קארין עלתה על אוטובוס לכיוון העבודה, קו 6. בשעה 14:45 לערך, אירע הפיצוץ הראשון בקו 6 בו מצאה קארין את מותה. באותה הע,, הרגישו בני משפחתה של קארין ע"פ תחושת בטן כי קארין איננה כבר בין החיים. הודעה רשמית לבני המשפחה ניתנה לאחר השעה 16:30. בפיגוע התופת בבאר שבע נהרגו 16 בני אדם.

לאחר מותה, במהלך השבעה, עלו בני המשפחה הקרובה לחדרה ומצאו מספר מכתבים ושירים מרגשים אשר כתבה קארין ובכך נחשפו צדדים רבים ונוספים באישיותה. בשנים האחרונות טרם מותה, ניהלה קארין שיחות אישיות עם אלוהים דרך המכתבים וחשפה רגשות ותחושות שהיו עצורים בליבה.