קארין מלכה ז"ל

אחות של קארין, אורית, כותבת לקארין ביום הולדתה ה - 23

אחותה של קארין כותבת לה במלאות שנה למותה

17.08.2005

קארינו"ש

הנה כבר עברה לה שנה מאז שנרצחת בידי , מחבל טרוריסט, שהחליט לקחת את החיים שלך , בפיגוע הכפול באוטובוס בבאר שבע.
ואני עדיין לא התרגלתי איך אחיה בלעדייך.
לפעמים אני עוצרת לרגע ועולה בי המחשבה שהכל טעות, סיוט, חלום רע.
אולי עוד רגע תכנסי, תעירי אותי ואראה אותך , עוד פעם אחת לפחות, עוד קצת.
קארין האם את שומעת אותי ?
האם את רואה אותי מלמעלה ?
קארין נרצחת כמעט בת 23, עם שמחת חיים, אדם אכפתי שאהב ורצה לתת, עם חיוכים רחבים, ושתמיד דאגת להרעיף עלינו מחמאות.
אחותי היקרה, עברה לה שנה שלמה, והעולם לא עצר את תנועתו, העולם ממשיך במסלולו. ורק עולמנו חרב, החיים שלנו כבר לא יחזרו אף פעם כפי שהיו.
את התאריך ה- 31.08.2004 אני לא אשכח לעולם.
אלוהים ראה זאת משמים, וישר אמר "זוהי המלאכית שאני צריך עכשיו".
אז בשנייה אחת הוא אותך קטף.
ובנוסף הוא דאג שלא תסבלי
כי לא מגיע לך לסבול
ואף דאג שתרצחי שלמה.
אבל הוא לא חשב עלינו, המשפחה שלך.
לאלוהים יש הרבה מלאכים בשמים,
ולנו היה אותך.
אך הוא לא היה מוכן לוותר על כזאת מלאכית
ושתהיי יד ימינו,
ושתעזרי לו מהשמים,
להשגיח על כולנו.
קארינו"ש , רציתי לספר לך כי עברה עלינו שנה קשה מאוד. שנה של בכי, דמעות, ופחדים. הייתי פוחדת להיות בבית שלי, ובכל מקום בו. את בטח לא שואלת למה ? נו בוודאי הרי את יודעת שאחותך פחדנית אז תתארי לך מה המוות שלך עשה לי. לנשום כמו שצריך לא הייתי מסוגלת. תמיד הרגשתי שאת אצלי בבית.
קארינו"ש , החדר שלך נשאר נקי ומסודר בדיוק כמו שעזבת אותו ביום הפיגוע האכזרי , שהשאיר אותי ללא אחות.
החיים ללא כל הזמנה מהטבע הפסיקו את זרימתם ומי היה מאמין שלא תהיי איתי.
קארינו"ש , את בטח כבר יודעת, או שראית מלמעלה את טוהר תאיר ונועה איך שהם גדלים.
בכל פעם שתאיר רואה את התמונה שלך היא מנשקת אותך עם חיוך רחב. כמה שלי עצוב שתאיר לא זכתה להכיר אותך דודה נפלאה. ואת אחותי זכית לראות אותה בדיוק ארבעה חודשיים. אני לא אשכח את האושר שהיה טמון בך שילדתי .
אחותי, שום מילים לא יכולות לתאר עד כמה את חסרה לי.
כולנו בבית מרגישים שחלק מגופנו פשוט הלך, אינו שלם.
אחותי היקרה, זכרי שם למעלה כי אנו אוהבים אותך כל כך ודמותך תהיה דמות מפתח להמשך חיינו.
קארינו"ש שלי, אני בטוחה כי אחרי שנה שאת לא איתנו, הספקת כבר לרכוש חברים חדשים בשמים.
מאחלת לך אני כי במקום שבו את נמצאת כרגע, נשמתך תמצא מנוחה ומרגוע.
כי שם, בך אחותי, כבר לא יצליחו לפגוע.

אחותך שמתגעגעת אלייך מאוד.
אורית

הספד שנקרא מעל קברה של קארין במלואות שנה למותה

19.08.2005

ק א ר י נ ו " ש

קארין, היום נאספנו כאן בבית הקברות לחלוק לך כבוד, כבוד שראוי לך. אבל הכבוד הזה, כמו שאת יודעת הוא לא כבוד אחרון, כיוון שאנו נכבד אותך עד עולם.
הנה חלפה לה שנה שלמה, מאז הפיגוע הקשה בבאר- שבע. בזמן הפיגוע הייתה לכולנו תחושת בטן נוראית, אני אישית חשתי כי את כבר לא איתנו, לצערי התחושה הזו הפכה לאמיתית.
קארינוש, עברה עלינו שנה קשה , שנה של בכי...דמעות, חששות , חלומות נהדרים איתך , וכמובן פחדים. הפחדים האלו היו נוראיים . בחודשים הראשונים לא הייתי מסוגלת לחיות , הייתי מרגישה שאת נמצאת איתי בחדר , ובכל מקום בבית שלי.תמיד הייתי מחפשת את פרפר הנשמה לראות שאת באמת איתנו.
את שתמיד היית אומרת לי.."אורית , את חייבת להתגבר על הכאב שלך..., אין אדם שלא מסוגל להתגבר על הכאב..."
מצטערת אחותי.. אבל על כאב כזה גם את לא היית יכולה להתגבר.
תמיד חיזקת אותנו..ומי יחזק אותנו עכשיו.
תמיד שהיינו שומעים על הרוגים היית דואגת לומר כי אלה ההולכים, אלוהים רוצה אותם למעלה, זוהי בעצם הזמנה. אלוהים רוצה את הטובים.
הנה גם את עכשיו למעלה.
אני בטוחה ששם למעלה , את מסתכלת עלינו ומבקשת מאיתנו להתחזק ולחייך.
שום מילים לא יכולות לתאר עד כמה את חסרה לנו. אם זה שיחות הטלפון שלנו שמתחילות בבוקר ומסתיימות מאוחר בלילה. או אם זה החיוך הגדול, הזורח והמיוחד. שאותו אני תמיד אזכור.
קארינו"ש אנחנו עומדים כאן, כדי לחבק אותך.
כולנו בבית מרגישים שחלק מגופנו פשוט הלך , משהו בתוכנו אינו שלם.
זכרי שם למעלה כי אנו אוהבים אותך כל- כך ודמותך תהיה דמות מפתח להמשך חיינו.
לנצח קארין לא נשכח אותך לעולמים.

קטע שנכתב ע"י אחות של של קארין, אורית, בטקס הענקת מלגה ע"ש קארין